כתבי עת - דירוג ופרסום - תמיכה במחקר

מדדי דירוג של כתבי עת

מדדי דירוג של כתבי עת משמשים ככלי להערכת ההשפעה והאיכות האקדמית של כתבי עת בתחומים שונים. מדדים אלה מבוססים ברובם על ניתוח מספר הציטוטים שמאמרים מקבלים, ונועדו לאפשר השוואה בין כתבי עת באותו תחום ולהעריך את מידת ההשפעה של המאמרים המתפרסמים בהם. בהתאם לכך, שימוש במדדים אלו מסייע לחוקרות ולחוקרים לבחור כתבי עת מתאימים לפרסום עבודותיהם, ולהעריך את רמת הנראות וההשפעה של כתב עת בקהילה האקדמית.

קיימים מדדי דירוג של כתבי עת אקדמיים, הזמינים ללא תשלום:

Scimago Journal & Country Rank

Google Scholar Metrics

כתבי עת באישור ות"ת

כתבי עת בעברית ובערבית שהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת) מכירה בהם לצורך הערכת פעילותן המדעית של האוניברסיטאות והמכללות. פרסומים בכתבי עת אלו נלקחים בחשבון במסגרת מודל התקצוב של ות״ת.

להלן קישור לרשימת כתבי עת באישור ות"ת המעודכנת לחודש יוני 2026.

בשנים האחרונות, עם העלייה בהיקף הפרסום בכתבי עת בגישה פתוחה, גדל גם מספרם של כתבי עת טורפים (Predatory Journals). כתבי עת הגובים תשלום עבור הפרסום בהם והמציגים עצמם ככתבי עת אקדמיים לגיטימיים, אך בפועל הם אינם עומדים בסטנדרטים המקובלים של פרסום אקדמי. בין היתר, הם אינם מקיימים תהליך ביקורת עמיתים תקין, ולעיתים מסתפקים בבדיקה שטחית בלבד. כתוצאה מכך עלולים להתפרסם מאמרים הכוללים טעויות, כשלים מתודולוגיים או מידע מטעה, הפוגעים באמינות המחקר ובשיח המדעי.

מדוע יש להימנע מהגשת מאמרים לכתבי עת טורפים?
פרסום בכתב עת טורף עלול לגרום להפסד כספי, לפגוע במוניטין האקדמי, בקידום מקצועי ואף לסכן את פרסום המחקר;

פגיעה בחשיפה ובהשפעת המחקר 
מאמרים המתפרסמים בכתבי עת טורפים זוכים לחשיפה מוגבלת ולעיתים אינם מאונדקסים במאגרי מידע מרכזיים. לכן הם קשים יותר לאיתור, נקראים פחות ומצוטטים בתדירות נמוכה יותר.

סיכון לאובדן המאמר ולהפסד כספי 
מו"לים טורפים עלולים לגבות אגרות פרסום מבלי לספק את השירות שהובטח, ואף לא לפרסם, להסיר או להחזיק במאמר באופן שעלול למנוע את פרסומו בכתב עת לגיטימי בעתיד.

פגיעה במוניטין האקדמי ובקידום מקצועי
פרסום בכתבי עת טורפים עלול לפגוע במוניטין של החוקרים, שכן מוסדות אקדמיים, גופי מימון וועדות קידום עשויים שלא להכיר בפרסומים אלה או לייחס להם משקל נמוך. כתוצאה מכך, פרסומים בכתבי עת טורפים עלולים להשפיע לרעה על הערכת התפוקה המחקרית, על סיכויי קידום מקצועי ועל הזדמנויות לקבלת מענקי מחקר ושיתופי פעולה אקדמיים.

כיצד מזהים כתבי עת טורפים?
לא תמיד קל לזהות כתב עת טורף, אולם קיימים מספר סימני אזהרה שיכולים לעורר חשד:

תהליך ביקורת עמיתים לא ברור – האתר אינו מסביר כיצד מתבצע תהליך השיפוט.
הבטחה לפרסום מהיר במיוחד – התחייבות לקבלה או לפרסום בפרק זמן קצר באופן בלתי סביר.
פניות יזומות בדוא"ל – הזמנות מחמיאות להגשת מאמרים, לעיתים בתחומים שאינם קשורים כלל לתחום המחקר של החוקר.
אגרות פרסום שאינן מוצגות בשקיפות – עלויות הפרסום אינן מפורטות מראש, או נמסרות רק לאחר קבלת המאמר.
מידע מטעה על מדדי השפעה – הצגת מדדי השפעה (Impact Factor) שאינם ניתנים לאימות או שאינם מוכרים.
מערכת עריכה לא אמינה – חברי מערכת שאינם מוכרים בתחום, פרטים שאינם ניתנים לאימות, או חוקרים ששמם מופיע ללא ידיעתם.
איכות נמוכה של האתר והמאמרים – שגיאות כתיב ודקדוק, עיצוב לא מקצועי או פרסום מאמרים שאינם מתאימים לתחום כתב העת.
שם או אתר הדומים לכתב עת מוכר – ניסיון להטעות באמצעות שם או עיצוב המזכירים כתב עת לגיטימי.
פרטי התקשרות לא עקביים – לדוגמה, כתובת במדינה אחת ומספר טלפון או כתובת דוא"ל ממדינה אחרת.
היעדר אינדוקס במאגרי מידע מוכרים – כתב העת אינו מאונדקס במאגרים אמינים ורלוונטיים לתחום, כגון MEDLINE, Scopus  או Web of Science,  כאשר מצופה שיהיה.

משאבים חינמיים המסייעים לזהות כתבי עת וכנסים טורפים:

Think. Check. Submit
אתר ללא מטרות רווח המספק מדריך פשוט, שלב אחר שלב, להערכת איכותם ואמינותם של כתבי עת לפני הגשת מאמר לפרסום.

Think. Check. Attend
אתר המספק מדריך להערכת אמינותם ואיכותם של כנסים אקדמיים לפני הרשמה או הגשת תקציר.

Directory of Open Access Journals (DOAJ)
מאגר מידע ללא מטרות רווח הכולל רשימה ניתנת לחיפוש של כתבי עת בגישה פתוחה, שעברו ביקורת עמיתים ונחשבים לכתבי עת איכותיים במגוון תחומי המחקר.

SCImago Journal Rank (SJR)
כלי חינמי המבוסס על נתוני מאגר Scopus, המאפשר לבדוק את דירוגם של כתבי עת, תחום התמחותם ומדדי ההשפעה שלהם. הכלי מסייע בזיהוי כתבי עת איכותיים ובבדיקה אם כתב עת מאונדקס ב Scopus.

Kscien
Non-Recommended Journals Lists  Kscien מאגר המרכז רשימות של כתבי עת, מו"לים וכנסים ש'אינם מומלצים' לפרסום אקדמי.

OASPA (Open Access Scholarly Publishers Association)
הינה אגודה בינלאומית של מוציאים לאור בגישה פתוחה (Open Access) המחייבת את חבריה לעמוד בסטנדרטים מוגדרים בתחומים כגון שקיפות, נהלי עריכה, ביקורת עמיתים (Peer Review), אתיקה בפרסום, עמלות פרסום, בעלות על כתבי העת ושימור התוכן לטווח ארוך.  
אומנם מו"ל בגישה פתוחה אינו חייב להיות חבר באגודה, אך, חברות מו"ל באגודה מצביע על מו"ל לגיטימי.

Retraction Watch
כלי לזיהוי סימני אזהרה בנוגע לכתבי עת ומו"לים בעייתיים. האתר מאפשר לבדוק מאמרים שהוסרו מהספרות המדעית ולחפש לפי שם כתב עת או מו"ל כדי לזהות היסטוריה של הסרות, פלגיאט, ביקורת עמיתים פגומה או בעיות אתיות אחרות.
בנוסף, Retraction Watch מפרסם מידע על מו"לים וגופים בעלי דפוסים חוזרים של התנהלות בלתי תקינה, כגון ביקורת עמיתים מזויפת, "מפעלי מאמרים" (Paper Mills), זיוף נתונים ובעיות בעריכה מדעית.
האתר כולל גם את Hijacked Journal Checker, כלי ייחודי המסייע לזהות "כתבי עת חטופים" שהינם  אתרים מזויפים המתחזים לאתרי כתבי עת לגיטימיים.